Nahal Og Nature Reserve - Wadi Mokhlech

התייחסות לרעייה בתכנון וניהול השמורה

תכנון ממשק הרעייה בשיתוף עם הרועים

ארגון ה-IUCN מגדיר אזורים מוגנים (מונח שמתייחס, בין היתר, לשמורות טבע) כ" מרחב גיאוגרפי בעל גבולות ברורים, שהוכר, יועד ומנוהל, בכלים סטטוטוריים ואחרים, לטובת שימור לטווח הארוך של הטבע והשירותים האקולוגיים והערכים החברתיים שקשורים אליו" (al et Feyerabend-Borrini 2013). הגדרה זו מכירה בהיותן של אוכלוסיות ילידיות שחיות באזורים מוגנים חלק מהמערכת האקולוגית ולפיכך שימור בר קיימה מתייחס לא רק ל שמירה על הטבע, אלא גם לזכותן של אוכלוסיות אלה לשמור על זכויותיהם החברתיות, התרבותיות והכלכליות. אמצעי מרכזי להבטחת יעד זה הוא שילובן של אוכלוסיות אלה בניהול השמורה בדרגות משתנות.

גישה זו קיבלה תימוכין ממחקרים, שהראו ששיתוף של קהילות מקומיות הוביל הן לתועלות סביבתיות והן לתועלות כלכליות. לעומת זאת, במקרים רבים בהם אזורים מוגנים הוקמו תוך התעלמות מצורכי האוכלוסייה המקומית, נגרמה פגיעה קשה בפרנסתה ובאורחות החיים המסורתיים שלה. דבר זה הוביל להתנגדות האוכלוסייה המקומית לשמירת הטבע ולהצלחה פחותה בשימור בפועל (and Ullah 2021 Kim). שטחי מרעה הם דוגמה בולטת של מערכת טבעית שמעוצבת באופן מהותי על ידי האינטראקציה בין פעילות הרעייה לטבע. בשל כך, הפסקת הרעייה או שיבושה גוררת שינויים בתפקודה של המערכת הטבעית. לעומת זאת, רעייה מנוהלת מאפשרת לטבע להתחדש, מה שבתורו מספק מזון מספיק ואיכותי לעדרים (10-11 2014: .al et McGahey).

 

לאור זאת, חשוב ש ממשק הרעייה בתחום שמורת נחל אוג יתוכנן בשיתוף עם הרועים, הן כפרטים והן כציבור בעל עניין. שימור הטבע הוא אינטרס גם של הרועים והם מודעים לחשיבותו. הם בעלי ידע מעמיק הן לגבי האינטראקציה בין העדרים לטבע המקומי והן לגבי הכלכלה של העדרים, ידע שחיוני לתכנון ממשק נכון, שמאזן בין צרכיהם וזכויותיהם החברתיות והכלכליות לשמירה על הטבע. כך למשל, הם יודעים לומר אילו צמחים החיות אוהבות לאכול יותר או פחות, איזה חלק מהן הן אוכלות, מתי הן אוכלות מהם ומתי עדיף להימנע מרעייה במקומות מסוימים. שיתוף הרועים כציבור בעל עניין יכול גם לתרום לייצר שקיפות שתמנע מתחים פנימיים בין הרועים בשל הסכמים פרטניים שעלולים להעדיף או לפגוע יותר ברועים מסוימים

 

ניכר כי ההכרה בחשיבות של הסדרת ממשק הרעייה בשיתוף עם הרועים באה לידי ביטוי בעמדה הרשמית של המדינה לגבי תהליך הסדרת הרעייה בוואדי קלט שהחל בשנים האחרונות, בעקבות עתירה של מתנחלים למניעת רעייה בוואדי קלט. מפסק הדין (בג"צ 4869/20 1.2.2022) ניתן ללמוד כי רט"ג הכירה בכך שתהליך ההסדרה ייעשה תוך הידברות ושיתוף פעולה עם הרועים בשמורה. לדברי השופטת ענת ברון בפס"ד בו היא דחתה את עתירת המתנחלים (פסקה 7):

"מהדוח הסופי ניכר כי ר עייה אופטימלית מחייבת שיתוף פעולה בין הגורמים המורשים בניהול שמורת הטבע ורועי הצאן הפועלים בשטחה, באופן שיבטיח בקרה עונתית על השפעת הרעייה הן על השמורה והן על הרועים"

זוהי גישה חיובית, שראוי ל יישם אותה גם בתכנון ממשק הרעייה בשמורת נחל אוג.

 

התרת רעייה ושימושים נלווים בתקנון התוכנית

בהתאם לגישה המכירה בהיותן של קהילות הרועים חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית המקומית ובזכויותיהם החברתיות והכלכליות, מוצע להטמיע בתוכנית המפורטת לשמורה הוראות המתירות רעייה באופן מפורש וקובעות מנגנונים לניהול ההשפעות ההדדיות בינה ובין הטבע. להלן הצעה לנוסח הוראות בעניין רעייה:

​

1. יותר המשך הרעייה בתחומי השמורה. שינוי בהיקף ו/או באופן הרעייה יעשה רק על בסיס סקרים מקצועיים מעמיקים הבוחנים את כושר הנשיאה של אדמות המרעה בשמורה וכחלק מתוכנית רעייה שתיערך בשיתוף הרועים.

2. יותר המשך השימוש )כולל תחזוקה( במתקנים קיימים שקשורים לרעייה, לרבות גדרות, פאנלים סולאריים, אוהלים , שקתות ואבוסים. כמו כן, תותר הקמה של מתקנים חדשים שקשורים לרעייה.

3. תותר תחזוקה אקסטנסיבית של בורות מים קיימים ות יבחן חפירה של בורות חדשים.

4. יותר המשך השימוש בצירי אספקה קיימים למושבים העונתיים של הרועים.

​

כמו כן מוצע כי התוכנית תכלול נספח רקע על השמורה, אשר יתייחס, בין היתר, לקהילות הרועים בשמורה וחלקם בעיצוב המערכת האקולוגית שלה.

 

יצירת הזדמנויות פרנסה

תהליך התכנון של השמורה טומן בחובו הזדמנויות להנגשת השמורה למטיילים ובמקביל, ליצירה של הזדמנויות פרנסה עבור התושבים הבדווים בסביבה. כך למשל, מעט אחרי היציאה הדרומית מהקניון של וואדי מוכלכ, הכביש שחוצה את השמורה עובר מעל אפיק נחל אוג. בנקודה זו מוצע ליצור חנייה מסודרת ולהתיר הקמה של דוכן למכירת משקאות קלים על ידי בדווים מהקהילות הסמוכות. המוכר במקום ישמור על הרכבים מפני גניבה או נזקים ובכך יתרום לשיפור הנגישות לשמורה, שכן כיום אין נקודת גישה קרובה ברכב, שהיא גם בטוחה, לחלק הקניוני של הנחל. כמו כן, הדבר ישרת את האנשים שנוהגים להגיע לנקודה זו בחורף, כדי לצפות בשיטפונות. תרומה זו תתווסף לתרומה שכבר יש לרועים להנגשת השמורה למטיילים - לא אחת סייעו הרועים למטיילים שהלכו לאיבוד בוואדי ומצאו את עצמם תועים אחרי החשכה.

​

בנוסף, באזור השמורה קיים פוטנציאל תיירותי שרט"ג יכולה לסייע במימושו. בסמוך לטריק א-סוכר ישנם מקומות מושב של המשפחות חמאדין וקורשאן, שיכולות באופן פוטנציאלי להציע שירותי אירוח ופעילויות למטיילים, כגון הגשת אוכל ושנת שתייה, סדנאות הקשורות לאורח החיים הבדווי, טיולי גמלים או לינת שטח. כבר כיום קיימת תשתית תיירותית בסטח אל -בחר, שם יש מקום אירוח וכמה מהתושבים מדריכים תיירים באזור. רט"ג יכולה לתרום לכך על ידי התרת שימושים אלה בתוכנית, הפנייה באמצעות שילוט לאורך המסלול והצגת מידע על מסורת הרעייה במקום כחלק משלטי המידע ודף האינטרנט של השמורה. לצד קידום פוטנציאל התיירות בשמורה, להצגת המידע יש ערך חשוב נוסף, שהוא הכרה בכך שקהילות הרועים הן חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית של האזור והנוף המקומי.

​

שיפור הגישה לאספקת מים

על מנת לשפר את הגישה של הרועים לאספקת מים ו כן את החוסן הכלכלי שלהם, מוצע שרט"ג תפעל ביחד עם המינהל האזרחי להתרת תחזוקה גם של בו רות המים שנמצאים בסמוך לגבולות השמורה. כמו כן, מוצע כי גופים אלה יפעלו להגדלת לחץ המים בנקודת המים שנמצאת בנבי מוסא ומשמשת הן את המסגד והן את קהילות הרועים. מקור מים אמין ו זמין לאורך כל השנה בקרבת מקום יצמצם את התלות במים המובלים במכליות מרחוק ואת העלויות הכבדות הכרוכות בכך.

​

סיוע לביצוע רעייה מחזורית

על מנת לאפשר לקרקע בוואדי מוכלכ לנוח בתקופות מסוימות, רט"ג יכולה לפעול ביחד עם המינהל האזרחי לאפשור רעייה מחזורית, על ידי סיוע בהנגשה עונתית של שטחי מרעה שסגורים בפני הרועים בשל מגבלות שמטילה ישראל. כך למשל, ניתן להנגיש להם אזורי חיץ בהם קיימת סכנת שריפות, בדומה להסכמי הרעייה שקק"ל ערכה עם רועים ביערות בתוך ישראל. דבר זה יכול לתרום להשגה של מספר תועלות במקביל: צמצום סכנת שריפות באזורים מועדים, גישה של הרועים למרעה עשיר ומנוחה של הקרקע בנחל אוג בעת הצורך.

​

שיקום הגבעות ממערב לנבי מוסא

נבי מוסא הוא נקודת ההתחלה של טריק א- סוכר, ש מובילה לכיוון ירושלים. בדרך זו נוהגים לנסוע אופנועים בסופי שבוע, לצד רוכבי אופניים. אופנועים ורכבי שטח אחרים נוסעים גם על הגבעות ממערב לנבי מוסא, שנמצאות בתחום השמורה, ובדרך פוגעים בצמחייה. אכיפת האיסור על כניסה של רכבי שטח של מטיילים לשמורה יסייע לשקם את הצמחייה באזורים המושפעים ובעתיד הם יוכלו לשמש כאזורי מרעה שיאפשרו פיזור נוסף של לחץ הרעייה.

​

סיכום

המערכת האקולוגית של וואדי מוכלכ מקיימת מזה שנים רבות קשרי גומלין הדוקים עם פעילות הרעייה שמתקיימת בו. דפוסי הרעייה הושפעו, בין היתר, מהרכב הצומח המקומי, המסה שלו, גובהו ומיקומו ובתמורה שיחקו תפקיד חשוב בעיצוב מאפייני חברת הצומח. לאור קשרים אלה, יש לראות ברעייה , והמערכת החברתית והכלכלית שהיא במרכזה, כחלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שהשמורה נועדה לשמר. שימור הטבע מחייב הבנה לא רק של הסביבה הטבעית, אלא גם של פעילות הרעייה במקום והגורמים הסביבתיים והאנושיים שמעצבים אותה. וואדי מוכלכ הוא שטח המרעה החשוב בצפון מדבר יהודה ובשיא עונת הרעייה מגיעים אליו עדרים מיריחו ועד ג'בע, לצד עדרים של קהילות המתגוררות בסמיכות אליו. קהילות אלה נסמכות על הרעייה לפרנסתן ואם יוטלו עליה מגבלות בשל השמורה, הדבר עלול לגרום לפגיעה אנושה ברווחיות הרעייה , שגם ככה נמוכה מאוד כיום. בשל קשרי הגומלין בין העדרים למערכת האקולוגית, למצב זה יהיו השלכות לא רק על פרנסתן של קהילות הרועים, אלא גם על המערכת האקולוגית. הוצאת הצאן מהמערכת עלולה לגרום ל הידרדרות סביבתית ישירה וכפי שמראים מחקרים מהעולם, בשמורות טבע בהן נפגעה הגישה של קהילות ילידיות למקורות הטבע עליהם הן נסמכות לפרנסתן, נוצר יחס שלילי כלפי השמורה, שבסופו של דבר פגע ביעילותה. קהילות הרועים נסמכות על משאבי טבע להזנת עדריהן והתחדשותם היא אינטרס מרכזי שלהם. באופן מסורתי הם פיתחו מגנונים לשמירה על הטבע, שהחשוב בהם הוא הרעייה המחזורית. מנגנון זה נפגע באופן משמעותי בעקבות מדיניות ישראל בגדה המערבית. מדיניות ההתנחלות של ישראל והמגבלות השונות שהיא הטילה על קהילות הרועים הביאו הן לצמצום שטחי המרעה הזמינים והן לפגיעה ביכולת הנדידה העונתית של הקהילות. מצב זה הוביל להסתמכות גוברת על מספוא, מה שפוגע בבריאות העדרים, איכות מוצרי החלב והבשר וברווחיות הרעייה. לפיכך, מדינת ישראל נושאת באחריות ישירה לעיצוב דפוסי הרעייה בגדה בכלל ובוואדי מוכלכ בפרט ומן הצדק שתוכנית הרעייה לשמורת נחל אוג לא תדרוש מקהילות הרועים לשלם מחיר נוסף מעבר לנזק שנגרם להם ממדיניות זו. עוד יש לזכור שגבולות השמורה שורטטו באופן שמוציא מהן שימושי קרקע בעלי השפעה הרבה יותר הרסנית על המערכת האקולוגית מאשר רעייה - שטחים מעובדים של התנחלויות ושטחי אימונים של הצבא. ההכרה בחשיבותה של פעילות הרעייה ובמקומן של קהילות הרועים במרחב צריכה להיות מעוגנת בתוכנית לשמורה. ב מישור הסטטוטורי יש לצרף לתוכנית המתאר נספח רקע המציין את ההכרה הזאת, לשתף את הקהילות בהכנת התוכנית, להתיר בתוכנית באופן מפורש רעייה ושימושים קשורים, ולהגדיר מנגנוני בקרה של השפעות סביבתיות. במישור החוץ סטטוטורי יש לגבש תוכנית רעייה לשמורה בשיתוף קהילות הרועים. נושא הרעייה בשמורה מצריך ראייה כוללת של ההתייחסות אליו והסתכלות גם מחוץ לקו הכחול. כך הוצע שרט"ג תתיר שימושים הקשורים לתיירות ואירוח, כדי לתרום 16 להנגשת השמורה למטיילים ובאותה ההזדמנות לספק פרנסה לתושבי המקום. כמו כן, ניתן לתמוך בשיפור הנגישות של קהילות הרועים לאספקת מים זמינה ואמינה וברעייה מחזורית.

​

מקורות

מקורות בעברית

1. בג"צ 4869/20 כפר אדומים כפר שיתופי להתיישבות קהילתית בע"מ ואח' נ' השרה להגנת הסביבה ואח' (נבו 1.2.2022)

2. בן יוסף, ס.(עורך) (1979). מדריך ישראל: מדבר יהודה ובקעת הירדן. ירושלים: כתר

3. לביא-נאמן, מ. ושלוח, ש. (2022). רועים ואינם נראים: חוסן, פגיעות ואקלים הכיבוש בקהילות רועים פלסטינים בשטחי C, קריאות ישראליות 2 (יוני), עמ' 158-191

 

מקורות בערבית

1. אל-חשאש, ע. )2005(. קבאאל ו-עשאאר פלסטין. דמשק: מכתבה אל -אקצא .

2. סואעד, מ.י. (2008). אל-בדו פי פלסטין: אל-חקבה אל -עת'מאניה .1516-1914 עמאן: זהראן ל-נשר

 

מקורות באנגלית 

1. Baumgarten-Sharon, N. (2017). Towards Sustainable Food Security in the Occupied Palestinian Territory: Strengthening Rangeland Governance. Oxfam

2. Borrini-Feyerabend, G., Dudley, N., Jaeger, T., Lassen, B., Pathak Broome, N., Phillips, A. and Sanwith, T. (2013). Governance of Protected Areas: From Understanding to Action. Best Practice Protected Area Guidelines Series No.20. Gland: IUCN

3. McGahey, D., Davies, J., Hagelberg, N. and Ouedraogo, R. (2014). Pastoralism and the Green Economy – A Natural Nexus? Nairobi: IUCN and UNEP

4. Olswig-Whittaker, L., Frankenberg, E., Perevolotsky, A. and Ungar, E. (2006). Grazing, Overgrazing and Conservation: Changing Concepts and Practices in the Negev Rangelands. Science et Changements Planetaires 17(1-2), pp: 195-199.

5. Ullah, I. and Kim, D-Y. (2021). Inclusive Governance and Biodiversity Conservation: Evidence from Sub-Saharan Africa. Sustainability  13(7), 3847